פסק-דין בתיק ת"א 15924-08

מבוא

1.                  התובע, יליד 20.5.95, נפגע ביום 3.9.04 בתאונת דרכים. הנתבעת מס' 2 היא מבטחת הרכב שבו נהג הנתבע מס' 1. הרכב פגע בתובע שהיה הולך רגל. אין מחלוקת באשר לחבות הנתבעים לשאת בנזקי התובע.

2.                  לבדיקת התובע מונו עוד לפני הגשת התובענה הנוכחית מספר מומחים רפואיים: בתחום האף, אוזן, גרון מונה פרופ' ג' מרשק; בתחום הנוירולוגיה מונה פרופ' א' להט ובתחום הפסיכיאטריה מונתה ד"ר א' גולומב.

חוות הדעת הרפואיות

תחום רפואת האף, אוזן, גרון

3.                  פרופ' מרשק, המומחה בתחום זה, בדק את התובע ומצא כי נגרמה לו חרשות באוזן הימנית. חרשות זו מצדיקה קביעת נכות של 10% בהתאם לסעיף 72 (1) (א') (14) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ו - 1956 (להלן: "התוספת"). עוד מצא המומחה כי התובע סובל מסחרחורת בצורה בינונית הנתמכת בסימנים אובייקטיביים (ניד לשמאל בעיניים פקוחות ונפילה לימין במבחני היציבה). עמדתו היא כי יש לקבוע נכות של 20% בשל פגימה זו לפי סעיף 72 (4) (ב') (2) לתוספת. המומחה סבור כי מכיון שחלפו יותר משנתיים לאחר התאונה - אין להניח שיפור במצבו.

4.                  המומחה זומן על ידי הנתבעים לחקירה על חוות דעתו. הוא אישר כי בגליון השחרור אין אזכור לכך שהתובע איבד את הכרתו (עמ' 29). באשר להנחה כי התובע שיחק כדורגל לאחר התאונה והדבר שולל את הטענה לסחרחורות סבר פרופ' מרשק כי אין הדבר כך אלא קיימת קומפנסציה יעילה אצל ילדים כדי להתגבר על סחרחורת (עמ' 29).

5.                  בתשובותיו אישר המומחה כי קיימת בדיקה של יציבה ממוחשבת היכולה לאפשר בדיקה של מערכת שיווי משקל והוא פירט מה כוללת הבדיקה. הוא הזכיר גם בדיקה נוספת - ENG (עמ' 30) ונשאל מדוע לא ביצע את שתי הבדיקות לתובע. לדבריו מקום בו הוא מצא כי קיים ניסטגמוס בעיניים פתוחות המדובר בסימן קליני חשוב כל כך שבדיקת ה- ENG לא תוסיף דבר על הימצאותו (עמ' 30). הוא אישר כי  אין בבדיקה מימד אובייקטיבי אך עמד לנגד עיניו גילו של התובע ואופן הבדיקה הוסטיבולרית ומאחר וסבר כי אין לה ערך גדול הסתפק בבדיקה הקלינית (עמ' 30).  המומחה לא תמך באפשרות שייערך טיפול ואמר כי אין לו אינדיקציה שהטיפול יסייע (עמ' 32). פרופ' מרשק ציין כי חוות דעתו של הנוירולוג לא עמדה בפניו ואמר כי אין מופיעות בה תוצאות לבדיקת רומברג או ניסטגמוס (עמ' 35) בהמשך החקירה נשאל המומחה מספר פעמים האם מדובר בנכות צמיתה או שקיימת אפשרות לשיפור. אף שלא שלל את האפשרות לשינוי  עמדתו העקרונית הייתה כי מדובר בנכות צמיתה.

6.                  בסיום חקירתו התבקש המומחה על ידי בית המשפט להבהיר האם ניתן לראות ברמת הסתברות של 50% ומעלה את הנכות עבור הסחרחורת כצמיתה. הוא השיב כי קשה לו לענות על כך בחדות 'כן או לא'. באשר לניסטגמוס יכולה להיות קומפנסציה מלאה ואם תיערך בדיקה לא ימצא ממצא. לעיתים יכולה להיות קומפנסציה חלקית שבה מבחינה תפקודית הנפגע מתפקד 100% אך עדיין יש לו ניסטגמוס (עמ' 38).

7.                  המומחה התבקש להתייחס גם לתפקודיות של הנכות ולהשפעתה על כושר ההשתכרות הוא נשאל באלו מקצועות התובע לא יוכל לעבוד בשל הנכות בתחום הא.א.ג.. המומחה השיב ' אני רוצה להגיד לוליין. רוב המקצועות לא תהיה לו בעיה. רוכב אופניים בקרקס לא, לצלול בים לא הייתי נותן לו לעשות. בחיל האוויר ובחיל הים הוא לא יהיה' (עמ' 38). הוא אישר כי לא תהיה לתובע בעיה במקצועות רגילים או בעבודות הכרוכות בהליכה או ישיבה (עמ' 38).

8.                  אף שהמומחה שלל את הצורך בבדיקת ENG פעל התובע לעריכתה מיוזמתו וזאת לאחר תום שמיעת הראיות. עם קבלת התשובות  הוא ביקש להעביר למומחה שאלות הבהרה המתבססות על תוצאות הבדיקה.  המומחה שעיין בתוצאות הבדיקה השיב כי הבדיקה תומכת במסקנתו הראשונית ומעלה כי קיימת פגיעה במערכת הוסטיבולרית. בתשובה לשאלה  שבה התבקש להתייחס לעניין התפקודיות פעם נוספת הוא כתב כי תהיה מגבלה בכל המקצועות שבהן יש ' תנועות מהירות (סיבוב, התכופפות), קימה מהירה, עליה על סולם למשל יכולה לגרום לנפילה בגלל הצורך להשתמש במערכת שיווי המשקל הפגועה'.

9.                  למרות זאת, בסיום תשובותיו כתב המומחה כי כיון שעבר זמן הנכות הפכה צמיתה אך היא בגובה של 10% לפי סעיף 72 (ב') (4) (1).  בכך הפחית למעשה את הנכות בתחומו ל- 19% במקום הנכות שקבע קודם לכן - 28%.

10.              התובע מבקש שלא לקבל את השינוי שחל בעמדת המומחה באשר לנכות הצמיתה ולשיטתו לא הייתה כל סיבה לכך שהמומחה הפחית את הנכות. עוד נטען כי השימוש שעשה המומחה בסעיף משנה (א') אינו נכון שכן לתובע סימנים אובייקטיביים לקיומו של ניסטגמוס ולכן היה צריך לפעול לפי הסעיף המקורי.

11.               הנתבעים סבורים כי המומחה היטיב עם התובע בקביעתו ונוכח עמדתו לקיום קומפנסציה היה מקום שלא לקבוע נכות בשל הסחרחורות כלל. הם מפנים לכך שמשנת 2004 ועד המועד שבו נבדק התובע על ידי המומחה אין כל אבחנה לקיומו של ניסטגמוס ואין תלונות על סחרחורות. גם בבדיקה שהיתה אצל המומחה בתחום הנוירולוגי לא נמצא כל ממצא התומך בכך.  לחילופין הם טוענים כי המומחה התאים את הנכות למצב שהשתנה וכי היה יכול לקבוע סעיף מותאם. הנתבעים העלו במהלך החקירה הנגדית תהיות לגבי בדיקת שמיעה שנערכה לתובע עוד לפני התאונה בשנת 2002. אמו של התובע הסבירה כי סבל מדלקת חמורה, קיבל אנטיביוטיקה ונעשתה לו שטיפה (עמ' 6).

12.              מתוך הדברים שהמומחה אמר וכתב עולה כי אכן יש בסיס מוצק לקביעת הנכות בשל השמיעה ובשל הסחרחורות ובסיס זה התחזק בהינתן כי תוצאות בדיקת ה- ENG תומכות בקיומו. באשר לגובה הנכות מצאתי כי השינוי שחל בעמדת המומחה אינו בלתי סביר ואף מתיישב עם הדברים שאמר בחקירתו ולפיהם היה שיפור במצב התובע. שיפור זה נבע מכך שהתפקוד של התובע לא הושפע באופן מהותי מהסחרחורות והוא הצליח להיות פעיל בהיבטים מגוונים של תחומי חייו. בנסיבות אלה החלטת המומחה להעמיד את הנכות על 10% הייתה סבירה ותאמה את הראיות שהובאו. אוסיף כי לא מצאתי כי יש לפקפק בתשובת האם לגבי בדיקת השמיעה גם אם תוצאותיה לא הוצגו.

13.              לסיכום, הנכות בתחום האף, האוזן והגרון - תעמוד על 10% בשל הפגיעה בשמיעה באוזן ימין  ו- 10% בשל הסחרחורות.

התחום הנוירולוגי והפסיכיאטרי

14.              המומחה בתחום זה, פרופ' להט, מתאר את מהלך הפגיעה בתובע ואת חבלת הראש שספג. לדבריו לאחר חבלה כזו שמלווה באבדן הכרה יש לראות את המצב כזעזוע מוח. הוא נסמך על בדיקות ותיאור כאבי הראש שמהם סבל התובע ומצא כי יש לקבוע לתובע נכות של 10% עבור ההפרעות ההתנהגותיות וכאבי הראש. הוא מייחס 8%  לתאונה ו- 2% להפרעה מוקדמת שהייתה קיימת קרוב לוודאי לפי התיעוד הרפואי. בחוות הדעת ממליץ המומחה על מתן עזרה לימודית פרטנית אחר הצהריים בהיקף של שעה פעמיים בשבוע לפרק זמן של שנתיים. עלות כל שיעור היא 120 - 150 ש"ח לשעה. הוא המליץ על טיפול פסיכולוגי בהיקף של שעה בשבוע למשך שנה. עלות שעת טיפול היא 400-500 ש"ח.

15.              התובע נבדק בהמשך גם על ידי ד"ר גולומב הפסיכיאטרית. היא מציינת כי התובע התפתח ללא קשיים מיוחדים עד שנפגע בתאונה למעט אזכור חד פעמי של בעיות קשב וריכוז. היא סבורה כי יש חפיפה בין הנכות שנקבעה בתחום הנוירולוגי לבין הממצאים שמצאה. ממציאים אלה כוללים קשיי קשב וריכוז עם מרכיב היפראקטיבי; תלונות על פחדי יום ופחדי לילה, שעצמתם ירדה במקצת אך לא נעלמה.  היא מעריכה כי התובע סובל מתסמונת ADHD - הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות וכן מתסמונת פוסט טראומטית, שמרכיביה הם הפחד, הזכרונות החודרניים, ההימנעות ממקום התאונה, הרגישות לתמונות דומות בטלוויזיה והמרכיב של הפרעה בריכוז.